מאז אירועי השביעי באוקטובר, אלפי נשים בישראל מצאו את עצמן בחזית מסוג אחר לחלוטין – חזית הבית, המשפחה והעורף. כשהבעל נקרא לשירות מילואים ממושך, השגרה המוכרת והבטוחה מתנפצת ברגע אחד. פתאום, כל העומס הלוגיסטי, הפיזי והרגשי נופל על כתפיה של בת הזוג שנותרה מאחור. זהו אתגר מורכב מאין כמוהו, הדורש מאיתנו לגייס את כל משאבי הנפש כדי לנהל את הבית, להחזיק את הילדים, להתמיד בעבודה, ולצד כל אלה – להתמודד עם דאגה וחרדה יומיומית עמוקה לשלומו של האדם היקר לנו מכל.
החוויה האישית שלי: כשהלבד הופך למציאות יומיומית
בנימה אישית, כרבקה, אני זוכרת היטב את השבועות הראשונים שבהם בעלי גויס למילואים ממושכים. השקט בבית בלילות הרגיש רועש וחונק מדי. מצאתי את עצמי ישנה עם הטלפון צמוד לאוזן, קופצת מכל צליל של התראה, חיה בלופ בלתי נגמר של צריכת חדשות. באחד הערבים, לאחר שעות של ניסיונות להרגיע את הילדים ששאלו שוב ושוב 'איפה אבא ומתי הוא חוזר?', כשהררי הכביסה בסלון נראו כמו הר האוורסט שאי אפשר לטפס עליו, פשוט התיישבתי על הרצפה במטבח ובכיתי. באותו רגע של שבירה הבנתי משהו חשוב: כדי לשרוד את התקופה הזו, אני חייבת להפסיק לנסות להיות גיבורת-על. הבנתי שעליי לבנות תוכנית פעולה מעשית שתסייע לי לשמור על השפיות ועל הבריאות הנפשית שלי ושל משפחתי.
מדריך שלב אחר שלב: איך לצלוח את תקופת המילואים בעורף
כדי לסייע לך לעבור את התקופה המאתגרת הזו, ריכזתי עבורך ארבעה שלבים מעשיים שיעזרו לך לבנות שגרה תומכת, לשמור על האנרגיה ולמצוא כוחות מחודשים.
שלב 1: שחרור הפרפקציוניזם ויצירת שגרת עוגנים
הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא להוריד מעצמך את רף הציפיות הבלתי אפשרי. הבית לא חייב להיות מתוקתק ומבריק, ארוחות הערב יכולות להיות פשוטות ומהירות, ומותר לחלוטין להגדיל את זמן המסכים של הילדים כשאת זקוקה לחצי שעה של שקט. במקום לנסות להספיק הכל, צרי לך ולילדים "עוגנים" קבועים לאורך היום – פעולות פשוטות שחוזרות על עצמן ומעניקות תחושת ביטחון ויציבות, כמו ארוחת בוקר משותפת או סיפור קבוע לפני השינה.
שלב 2: בניית רשת ביטחון וקבלת עזרה מהסביבה
נשים רבות נוטות להסתגר ולהימנע מלבקש עזרה כדי לא להיתפס כחלשות או כדי לא להעמיס על אחרים. זוהי טעות קריטית. צרי קשר עם חברות, בנות משפחה או שכנים והגדירי איתם משימות קטנות וקונקרטיות שבהן הם יכולים לסייע: הסעה של אחד הילדים לחוג, הבאת סיר עם אוכל חם פעם בשבוע, או פשוט הגעה לערב קפה קצר כדי שלא תהיי לבד. ההבנה של איך מתמודדים בזמן שהבעל במילואים מבוססת בראש ובראשונה על הידיעה שאינך צריכה לעשות זאת לבד, ושקבלת עזרה היא ביטוי של עוצמה, לא של חולשה.
שלב 3: הפחתת עומס רגשי ותרגול חוסן יומיומי
רמות הלחץ והחרדה בתקופת המילואים הן גבוהות במיוחד, ולכן חובה להקדיש זמן, וקצר ככל שיהיה, לטובת שיפור חוסן נפשי. מומלץ להגביל באופן מודע את צריכת המדיה והחדשות לפעמיים ביום בלבד, ולהימנע לחלוטין מגלישה ברשתות חברתיות לפני השינה. במקום זאת, נסי לשלב בלוח הזמנים פעילויות קטנות שממלאות אותך באנרגיה – בין אם מדובר בנשימות עמוקות של חמש דקות בבוקר, הליכה קצרה בשכונה, או כתיבה של החששות שלך על דף כדי לרוקן את הראש מהעומס.
שלב 4: הצטרפות למרחבי תמיכה וסדנאות מקצועיות
לעיתים, עם כל הרצון הטוב של המשפחה והחברים, יש צורך במענה רגשי ומקצועי עמוק יותר. כאן נכנס לתמונה מיזם משיב הרוח. הארגון הוקם ללא מטרות רווח במטרה לתמוך באנשים מהחברה האזרחית ובבנות הזוג של הלוחמים המתמודדים עם השלכות המשבר המתמשך. צוות המומחים של משיב הרוח פיתח סדנאות ייעודיות לנשות מילואימניקים המעניקות מרחב בטוח להפוגה, עיבוד חוויות משותף ורכישת כלים פרקטיים להתמודדות עם השגרה המורכבת של העורף.
בנוסף לעבודה עם נשות מילואימניקים, הארגון מפעיל גם קבוצות חוסן לאנשי חירום והצלה, צוותי חינוך ומטפלים רגשיים, מתוך הבנה שהתמודדות חוסן לאומית אמיתית מצריכה ליווי ארוך טווח ומקצועי לכל מי שנמצא במעגלי העשייה והסיוע.
סיכום ותקווה ליום המחר
התמודדות עם שירות המילואים של בן הזוג היא ריצת מרתון מתישה, ולא ספרינט קצר. חשוב שתזכרי להעניק לעצמך את אותה החמלה, הסבלנות והאהבה שאת מעניקה לילדייך ולסובבים אותך. צעד אחר צעד, יום אחר יום, עם הכלים הנכונים והתמיכה המתאימה, תגלי בתוכך כוחות נפש ועוצמות שלא ידעת על קיומם.
מאת: רבקה מלול
